הכר את קהילת מצנחי הרחיפה - תם גורי
עומרי: שלום תם ותודה שהסכמת לחלוק אתנו את הסיפור שלך. ברכות על טיסה מרשימה במדבר בסוף שבוע האחרון. ספר לקוראים קצת על עצמך ומה בעצם הביא אותך לעסוק ברחיפה.
תם: היי עומרי, תודה! באותו יום היו טייסים שהצליחו הרבה יותר ממני לנצל את התנאים, אבל אכן יום טיסה מהמדהימים שחוויתי.
מי שמכיר אותי יודע שאני תמיד שמח לשתף ולכתוב על התחום, אז שמח על ההזדמנות.
מה הכניס אותי לעולם של מצנחי הרחיפה?
מאז שאני ילד, התעופה ריתקה אותי. לא לקח הרבה זמן עד שהתחלתי להיכנס לעולם הטיסנאות ומשם הדבר רק גדל וגדל. עם השנים, הצלחתי להגשים חלום ולהגיע לקורס טיס, וכבר שם, בזמן הטסת המטוסים, ידעתי שמשהו חסר. (מעבר ללחץ העצום והפאניקה שבכל שנייה יכולים להעיף אותי על הטעות הכי קטנה).
נפלתי מהקורס, והמשכתי את שירותי כלוחם ביחידת מגלן עד הסוף, כאשר בכל רגע ידעתי שלאחר סיום השירות אני הולך לבית ספר לטיסה בארה"ב ואני אהיה טייס!
התכניות תוכננו והחלומות נערמו, אך ביום אחד בעבודה נתקלתי בדבר משונה ביוטיוב: Hanggliding היה שם הפעילות המטורפת הזו, ואני רציתי לדעת יותר. חיפושים מהירים בגוגל והתייעצויות בפייסבוק עם אנשי מפתח מהתחום, והופניתי באגרסיביות לתחום אחר בכלל, שנקרא Paragliding. "זה פרקטי יותר" הם אומרים, אותם אנשים. מי ידע מה זה בכלל אומר? אבל אני נוטה להקשיב לאנשים ששלוחת ידם בתחום שאיני מכיר היא ארוכה, וכך עשיתי. סרטון ביוטיוב נהפך לאינספור סרטונים, וההתרגשות מהתחום התחילה. טלפונים ובירורים, ותכף כבר נקבע לי שיעור במועדון 7winds, לבדוק מה זה הדבר הזה בכלל.
שיעור ראשון, המדריך מסביר ומדגים. תורי הגיע- אוחז במיתרים, מבצע את התרגילים הנדרשים בריכוז שיא, ואז ידעתי. המדריך אמר לי אחרי שיעור שליטה קרקעית יחיד- אתה מוכן לשלב הבא. התקשרתי לחברה שלי ואמרתי לה: "יש לי הרגשה שמצאתי את מה שאני רוצה לעסוק בו כל חיי", וכך שיעור אחרי שיעור, הצלחה רודפת כישלון, סיימתי את הקורס, והמסע האמיתי התחיל.
כשהמראתי לראשונה, הבנתי את מה שהיה חסר לי כשהטסתי מטוסים; עם מצנח רחיפה אתה עף. אתה לא יושב בתוך חלל סגור, מנותק מהסביבה. זו תעופה בצורתה הטהורה ביותר בעיניי.
היכולת להסתנכרן עם ציוד הרחיפה שלך לכדי הרמוניה מושלמת כשאתה כלכך חשוף לאוויר בו אתה טס, ואז לנחות ולקפל את כל הקסם הזה לתוך תיק, זה דבר בלתי נתפס.
לא משיגים את זה באף אחד מתחומי התעופה. ומסתבר, שזה מה שחלקנו חיפשנו כל הזמן, ופשוט לא ידענו.
עומרי: אכן הרבה מרחפים בתחילת דרכם מתקשים לתאר את התחושה של הרחיפה באוויר והקסם שהיא מביאה. אוקיי, אז עברת את ההכשרה בהצלחה, מה הלאה? איך מתפתחים? ספר לנו קצת על נקודות ציון חשובות בלמידה שלך ורגעי מפתח בעיסוק שלך במצנחי רחיפה.
נקודות ציון ורגעי שיא ברחיפה
וואו יש לי כלכך הרבה! אני חושב שלכל טייס מצנחי רחיפה יש כמה עשרות טובות של אירועים מכוננים בתחום, אז אנסה להתמקד במשמעותיים יותר ובחיוביים דווקא, כי על תאונות ותחקורים אני אצטרך לחפור הרבה הרבה יותר. (סלחו לי מראש על אריכות במילים).
נקודת הציון הברורה ביותר היא ככל הנראה סיום הקורס אי שם בתחילת הדרך, אך לא אתעכב עליה, כי הרגשות ברורים לכל העוסק בדבר.
לאחר שהתחלתי את דרכי כמרחף עצמאי, רק התחלתי להבין למעשה את הפוטנציאל האינסופי שהתחום הזה מציע, וידעתי איך אני רוצה לנצל אותו: "אני רוצה לטוס בכמה שיותר מקומות שונים בעולם" אמרתי לעצמי. יש לי כלי תעופה שיכול להיכנס לתיק לא הרבה יותר גדול מאשר מוצ'ילה לטרק של שבוע, ואני עומד לחקור את מה שזה מאפשר.
זה מביא אותנו לנקודת ציון הראשונה בה הבנתי את הקסם האמיתי:
קיץ 2018, אני וחברתי טסים לטיול בצפון איטליה, וכמובן שהציוד רחיפה מגיע. מחקר מעמיק, שיחות עם טייסים מקומיים, ואני בעמדה של Bassano Del Grappa (אחת מההמון שיש שם). טיסה ראשונה גרזון(*), וטיסה שנייה בשעה מעט מאוחרת יותר מעמדה טובה יותר, ועיניי נפקחות לרווחה. אני בגבהים שמעולם לא הייתי בהם, עם נופים שכמותם לא ראיתי מימיי.
החוויות בבסאנו דל גראפה היו מרובות ומשמעותיות, אך נקודת השיא הייתה בCol Rodella בדולומיטים, שם עליתי פסימי לטיסה עם טי שירט ללא כפפות, עם כנף יחסית מיושנת של עפקו, ובמהרה מצאתי את עצמי בראש להקת הטייסים המנוסים שהשתמשו בי כWind dummy, מנשק את ה4000 מטר, במקביל לפסגת הר המרמולדה העצום והמרשים. שם ידעתי שזהו מקומי, ושמעכשיו הגיע הזמן לראות ולהבין איך אני ממיר את הגובה הזה למרחק, ולהרפתקאות נוספות.
נקודת המפנה המשמעותית בדרכי כטייס הגיעה אי שם בקיץ 2019, כאשר קיבלתי את הכנף החדשה שלי. כנף בתקינת B גבוה (BGD PUNK), שלאחר מחקר רב, החלטתי כי היא המתאימה לי ביותר וידעתי שהיא לא תעשה לי חיים קלים. קצת שליטה קרקעית, טיסה רגועה בזכרון יעקב לעת שקיעה והכל התחבר אט אט. הטיסה הבאה הייתה מהתבור והיא כבר הייתה טיסת מרחק (**) לכינרת. הכל הרגיש אינטואיטיבי, הכנף עשתה מה שרציתי, ואז זה הכה בי: "אהה אז ככה זה אמור להרגיש!". כל דבר הועצם- הטעויות שלי זכו לפידבק ראוי ומלמד, אך ההחלטות הנכונות והתפעול המתאים זכו לתגמול ראוי לא פחות, ואט אט, מטיסת מרחק לטיסת מרחק, הכנף הפכה להיות שלוחה של הגוף שלי, וזו נקודת המפנה המרכזית. כשיש לך ציוד שהופך להיות השלוחה של עצמך, זו התחושה הכי מדהימה שיש! זה הקסם של רחיפה, ושם הרגשתי שהאפשרויות באמת נפתחות בפניי.
*גרזון – המראה מעמדת ההמראה וטיסה ישירה אל הנחיתה ללא צבירת גובה שתאפשר טיסה ארוכה. בדרך כלל מדובר בבאסה למרחפים.
**טיסת מרחק – טיסה אשר היא מתפתחת אל מעבר הרחיפה בסביבות אתר ההמראה בלבד אלא יציאה למרחקים תוך חיפוש תמידי של העילוי בדרך כדי להמשיך ככל שמתאפשר וככל שרוצים.
הזמן עובר, הטיסות והחוויות נערמות להן, חולף לו גם טיול מדהים באלפים, בצרפת, שם זכיתי לטוס באתרים הטובים בעולם, והיכולת להבין את האוויר ולהתנהל בו, כמו גם הרצון לדחוף את עצמי עוד, רק הלכו וגברו. פסטיבל Coupe Icare בצרפת לא השאיר אף עין יבשה, והוליד את רכישת רתמת השכיבה שלי של חברת סופאייר. מבחינתי משמעות הדבר הייתה: Now we mean Business.
הזמן עובר לו, אני אחרי פסיכומטרי וזקוק לחופשת הרחיפה שלי נואשות! הקורונה לא תעצור אותי. אוגוסט 2020 ואני טס לאחד המקומות היחידים בעולם שמקבלים אנשים מישראל, ובמקרה (ממש לא במקרה) הוא גם מוקד עלייה לרגל לטייסים מכל העולם.
שלום מקדוניה! את פניי מקבל באדיבות אין קץ אדון וויקטור סיביריצב, אשר שמו הולך לפניו בכל הקשור לתחרויות בכל העולם, ובפרט בארצנו, ועבר לגור במקום המדהים הזה ממש לא מזמן. זה מוביל ל2 נקודות הציון האחרונות שעליהן ארצה לדבר:
במקדוניה הייתי כחודש, ואת כמות הדברים שלמדתי שם ברחיפה, אני לא אצליח להכניס גם בספר ככל הנראה, אבל את הגדולים שבהם אני חייב לוויקטור. וויקטור הזמין אותי לעשות איתו משולש*** "בקטנה" בעמק שאליו ממריאים מהעמדה שלידה גרתי. מענן לענן, בורח מסופת רעמים, ורודף אחרי טייס ברמה עולמית על כנף תחרותית, הצלחתי לסגור את המשולש של כ50 ק"מ בשדה הנחיתה הרשמי של אותה עמדת המראה כאשר וויקטור נחת בעמדה עצמה (טייס מדהים כבר אמרתי?). לא חלף לו הרבה זמן וויקטור כבר הכין אותי לאתגר הבא: "יש תחרות מקומית פה עוד כמה ימים, כדאי לך להשתתף!" צחקתי. מה לי ולתחרות?
תמונה מתחלפת, אני אחרי 5 ימי התחרות, מקום ראשון בקטגוריית הספורט (B ומטה), ומקום רביעי בסיריאלי (D ומטה), ואני רווי בכלכך הרבה חוויות מלמדות, ברגשות שלא חוויתי מעולם; תחושת הכישלון של לנחות מוקדם מדי בגלל טעות באוויר, ולראות את שאר המתחרים טסים מעלייך ובא לך לשבור את הקסדה על הקרקע, וכלה בתחושת ההישג המשמעותי של להיות מקום רביעי כולל בטאסק**** קשוח שבו אתה עסוק בלברוח מסופת רעמים מטורפת שנושפת בעורפך (תרתי משמע), כאשר טייסים מתקדמים יותר על כנפי CCC כבר מזמן על הקרקע. האיזון בין תחושות הכישלון לניצחון היה חוויה בפני עצמה ואני ממליץ לכל אחד לנסות להתחרות. הלמידה היא מטורפת, והחוויה מדהימה, ללא קשר לתוצאות. אין לי ספק שכל עוד החיים יאפשרו, אני אמשיך להתחרות מתי שרק אפשר.
נקודת הציון האחרונה בה אגע מתרחשת בבולגריה באותו טיול לחו"ל, כאשר לראשונה בחיי שברתי את מחסום ה100km שלי והצלחתי לעשות טיסת משולש של מעל 5 וחצי שעות באוויר. תחושה פנומנאלית וסיפוק אדיר מימדים שקל להסביר אותם למי שיצא לו כבר לשבור שיא אישי כלשהו שהציב לעצמו, והגלידה והקפה שהגיעו לאחר מכן בשדה הנחיתה הרשמי, תרמו לסגירת החוויה היוצאת דופן הזו באופן מושלם. הטיסות שלאחר מכן היו לא פחות מרשימות, ועת חזרתי לארץ, הייתי מרוצה מאוד ויודע בוודאות שעם הספורט הזה ארצה להמשיך כל חיי, ותמיד תמיד להשתפר.
***משולש – יש שני סוגים של משולש בגדול אבל למעשה מדובר בטיסת מרחק שבה אתה טס מנקודת ההמראה A לנקודה אחרת B ו משם לנקודה נוספת C ומנקודה C חזרה לנקודה A. לדעתי פסגת תחום הקרוס קאנטרי בענף מצנחי הרחיפה ודורש הבנה טובה של כיווני הרוח ואיך נראה היום בו אתה טס.
****טאסק – בכל תחרות יש מספר ימי תחרות. בכל יום מקבלים "משימה" שכוללת לרוב מספר נקודות שצריך להגיע אליהן באוויר בווריאציות שונות ובסוף נחיתה, על קצה המזלג כמובן.
טראק של המשולש המדהים בבולגריה.
עומרי: מרשים מאד! עושה רושם שהספקת המון בזמן קצר ואין ספק שכבר היום השם שלך מתבלט בקרב קהילת המרחפים. 100K זה אכן מרקר רציני שרוב הטייסים לא מגיעים אליו בחיים שלמים, כבוד גדול!
בתור מרחף פעיל מאד בארץ ובעולם, מה הטיפים הכי טובים שאתה יכול לתת למי ששוקל להתחיל את דרכו בעולם הרחיפה או למי שבצעדיו הראשונים בתחום?
המלצות של תם למתעניינים בתחום ולמרחפים חדשים
- קחו מדריך טוב, כי הבסיס כשמו כן הוא, הוא מספר אבני בניין שאתם תרצו שיהיו שם יציבות וחזקות כשתתחילו לבנות עליהן עוד ועוד חלקים מהבית האינסופי הזה שנקרא תחום הרחיפה.
- להתמיד. לא לפחד מכישלון. לכולנו היו ויהיו ימים שבהם הדברים לא הסתדרו וטייסים אחרים שרקו מעל הראש כשאנחנו על הקרקע או בכלל בקורס גובה ולא מצליחים להמריא. לא לוותר. להתאמן וליהנות מהדרך כמה שרק אפשר!
- הדבר השלישי ואולי הכי חשוב בעיניי (מעבר לענייני בטיחות כמובן), הוא להתעניין!!! אני לא יכול להדגיש את זה מספיק! בא לי לצעוק לתוך הדף ושתשמעו אותי! התעניינו! התחום הזה כל-כך כל-כך רחב ומציע אינספור אפשרויות והדרך היחידה לנווט בתוך כל זה למי שיש לו שאיפות להתקדם בתחום, היא להתעניין. דעו מה שיש לשוק להציע. דעו אילו אתרים יש בעולם ששווה לטוס בהם. דעו את הסכנות, את האתרים המקומיים שיש לנו כאן ודעו איזה ציוד וחברות מסתובבות בחוץ. לא פעם שמעתי טייסים שמדברים בשלוות נפש על כך שאין הם יודעים מה יש בשוק היום וגם לא אכפת להם. דעו זאת – כשתרצו להתקדם, הידע הוא הרכש החשוב ביותר שלכם כדי לשמור עליכם בטוחים ונהנים.
- לקרוא! תחום הרחיפה הוא התחום היחיד שנתקלתי בו שהוא בעולם הגשמי, הפיזי והתלת ממדי. בו אנחנו יכולים להימצא על הקרקע בחוסר תזוזה ולהשתפר פלאים. קראו ספרים, מאמרים, צפו בסרטונים של טייסים מובילים ואפילו עצמו עיניים ודמיינו את הטיסה ותראו כמה אתם משתפרים. אניל קחתי איתי ספר של ברוס גולדשמיט לצרפת. יום אחרי יום, פרק אחרי פרק, הדברים הסתנכרנו ופרק שלם על טיסה בתנאים טרמאליים חלשים תרם לי רבות להיות אחד הטייסים היחידים באותו יום של גירודים בChamonix שהוציאו טיסת מרחק לאנשהו. אז לא לזלזל בכוחו של הידע התיאורטי.
בטיחות: דעו את המגבלות שלכם. אם אתם לא יודעים אותן, נסו לטוס יותר בחברת טייסים מתקדמים ובקשו שיפקחו עליכם עין ויעירו לכם במידת הצורך. משפט חשוב שמלווה אותי כל יום טיסה: "עדיף להיות על הקרקע ולרצות להיות באוויר, מאשר להיות באוויר ולרצות להיות על הקרקע". כאשר אנו דוחקים בעצמנו, המשפט הזה יהפוך ליותר ויותר רלוונטי, וגם בתחילת הדרך יש לו משמעויות עצומות. ממליץ לאחסן אותו טוב טוב בראש, ולהיעזר בטייסים אחרים כדי להשתמש בו בחוכמה.
חובה להכיר את הכנף! הכל! הפיזיקה מאחורי הטיסה ולמה היא עושה מה שהיא עושה. עצם ההבנה הזו בלבד שתלך ותעמיק עם הניסיון והסקרנות, תביא אתכם להישגים מרשימים ובעיקר להיות טייסים בטוחים ומודעים יותר.
דבר נוסף ואחרון הוא תמיד לתחקר! לי עוזר להכין סרטונים מהטיסות שלי, ולהוסיף הערות תוך כדי הסרטון. זה גם מלמד אחרים שיצפו בו וגם עוזר לרענן את הזיכרון באשר לטעויות/הצלחות שהיו באותה טיסה. בלי קשר לסרטונים, אחרי כל טיסת מרחק יש לי מספר ימים שאני מהרהר בטיסה ומה עשיתי לא בסדר, ומה היה טוב וכו' וכו'. ממליץ מאד. נושא הבטיחות הוא רחב מאוד, ואני אשאיר למדריכים שלכם להרחיב עליו כי הוא עולם שלם וחשוב.
השאיפות של תם בתחום הרחיפה
במילה אחת – אינסוף.
בכמה מילים – תמיד להינות, לחזור מכל טיסה בבטחה, ותמיד תמיד להתקדם, להשתפר, ולצבור חוויות והרפתקאות מדהימות. במובן הפרקטי יותר, הייתי רוצה להשתתף יותר בתחרויות ברחבי העולם ולהתערות יותר בפן הקהילתי שהתחום מציע מחוץ לגבולות ארצנו היפה.
לסיום בנוגע לשאיפות, אצטט את תחילת הסיפור הקצר שכתבתי על "כרוניקה של הרפתקה מושלמת" כדי לסכם את הנושא:
"מה הכי הייתי רוצה לעשות? איפה הכי הייתי רוצה להיות עכשיו? איזו הרפתקה מחכה לי?
אני מדמיין את עצמי ברגעי הנחת מהעבודה ומהלחץ בחיים, מסתובב באלפים בין איזורים כפריים באירופה עם ציוד הרחיפה על הגב, אוהל, פק"ל קפה ואוכל שאפשר להכין בשטח בעזרת הפק"ל.
מדמיין את עצמי עושה את זה לבד או עם אנשים, העיקר לעשות. לנשום את המרחבים האירופאיים ומרבדי הדשא הענקיים שנפרשים על פני מתלולים מרהיבים, תוך כדי שימוש בידע שרכשתי כדי לבחור את אתר ההמראה הבא, ובו–זמנית להבין מה האוויר אומר לי והאם התנאים מתאימים לטיסה.
כאשר מצאתי את המקום והרגע הנכונים– פורש את הציוד, מתחבר לכנף, מניף, ואני באוויר! מחפש טרמיקות בשעת צהריים מוקדמת, כאשר האוויר בפעילות שיא. טס לעבר הטריגר הראשון אותו אני מזהה. אני באופן אישי מחבב מאוד גבעות סלעים חשופים אשר ידועים כטריגר מעולה לטרמיקות בנוף האירופאי. הנה, תפסתי טרמיקה! הוואריו מראה לרגע 3+, ואז +5 ואני יודע שזה הזמן להזיז את פלג הגוף התחתון בתוך הרתמה אל עבר הצד בכנף בו אני מרגיש את מירב הלחץ. תוך כדי הטיית משקל גופי ברתמה, אני מוסיף ברקס לאט לאט ומתקן את עצמי לכיוון ליבת הטרמיקה, עד אשר הוואריו יראה לי ערך מקסימאלי.
יש! הגעתי לבסיס ענן! סורק את הנוף הבלתי יאומן שנפרש מולי בחיפוש אחר ההר הבא. רכס ההרים שממנו אוכל לתפוס עוד גובה ולהמשיך במסעותיי האוויריים אל עבר היעד שאותו אדע להציב לעצמי.
נחתתי באמצע הדרך? לא נורא.. כל דלת שנסגרת גורמת לדלת אחרת להיפתח וההרפתקה ממשיכה כאשר הציוד מקופל לתוך התיק, על הגב, וקדימה! הייקינג אירופאי פרופר!"
מילת סיכום
"רק אבקש להגיד לסיום, שיש הרבה מאוד טייסים בארץ שרמת הניסיון והידע שלהם עולה בכמה וכמה מונים על שלי, ונכון להיום, אני דווקא נחשב די צעיר בתחום, למרות ההספק בזמן הזה. זה תחום שמי שמבצע אותו נכון, יוכל ליהנות ממנו המון שנים קדימה, ויש לא מעט טייסים מאוד מנוסים ומבוגרים שידעו להעיד על כך.
לרוב הם תמיד שם כדי לתת עצות ולהכווין, וגם לתת בראש כשצריך. אז תמיד כדאי להקשיב לסובבים (אלו שבאמת מבינים), ולהיות צנועים. זה ישמור עליכם באוויר לעוד הרבה שנים קדימה."
עומרי: תם תודה רבה על השיתוף. אתה מתגלה כבחור מוכשר ויסודי וההתפתחות שלך בתחום מרשימה ומעוררת השראה. נאחל לך רחיפות בטוחות ומהנות באתרים שונים בעולם ושתחזור לספר לנו איך היה לך 🙂